להתראות ישראל הדמוקרטית וברוכה הבאה מדינת אוקיאניה החדשה

למי שלא מכיר את מדינת אוקיאניה  (מירי, זה מהספר של ג’ורג אורוול 1984), היא מדינה טוטליטארית בא מתקיים שלטון מפלגה אחת תחת אינו הפקוחה של ה”טלסקרין” הנמצא בכל מקום ולמעשה מקליט ומעביר למפלגת השלטון כל מידע על התנהלות האזרחים: תנועה, שיחה, פעילות ספורטיבית (או אחרת). הכל!

הכל מוקלט, מעובד ומנותח כדי להבין מה הלך הרוח, מחשבתו, ופעולותיו של כל אזרח ואזרחית במדינה והכל כמובן לצורך הגנה על האזרח ועל כלל האזרחים במדינה. בפועל, מנהלת המפלגה את “שלטון המחשבות”, וכל אחד חשוד או מושא לשינוי צורת חשיבה!

היום נכנסו לתוקפן התקנות לשעת חירום המאפשרות לשב”כ ולממשלת ישראל, הזמנית, כבר מעל שנה וחצי, השנויה במחלקות – לעקוב אחרי כולנו !

נכון, אמרו לנו שעוקבים אחרי אחרי מי שיודעים שנדבק בוירוס הקורונה, והמטרה היא לזהות את מי שהיה בקירבתו ולהזהיר אותו.

א ב ל – איך נדע מי היה בקירבת אדם חולה בקורונה, אם לא ננטר גם את הפעילות שלו?

למעשה, כדי לזהות בדיוק את כל מי שהיה במגע עם כל אחד מנשאי נגיף הקורונה, אנחנו חייבים לנטר את כל אוכלוסיית מדינת ישראל!  כולם!

רוב האנשים שדיברתי איתם חושבים שבסה”כ הולכים לעקוב אחריהם בטכנולגית GPS, וגם לא ברור להם בדיוק איך נעשה הדבר למעט העובדה שזה כנראה נעשה דרך הסמראטפון.

אז הנה כמה עובדות:

בכל מכשיר סמארטפון מודרני שאנחנו מחזיקים יש כ- 10-15 חיישנים שונים או אמצעי איסוף מידע שונים: מתחיל ברכיב ה-GPS שמוכר לכולנו, דרך מגנומטר המסוגל לזהות תהודה מגנטית של בניין שנכנסנו אליו כרגע, דרך ברומטר המסוגל לדעת באיזה קומה אנחנו נמצאים כרגע, מד טמפרטורה, מד תאוצה / מהירות, לחות, גיירוסקופ, אור, זיהוי טביעת אצבע, איכון סלולרי, בלוטוט, וויפיי, וכמובן מיקרופון ומצלמה… ויש עוד.

מקור: https://www.mdpi.com/

שימו לב שבתקנות לשעת חירום בחתימתו של ראש הממשלה נתניהו, שפרסמו היום, לא  מפורט באילו אמצעים הולכים לעקוב אחרינו ולא מפורט איזה מידע בדיוק יאסף!

גם בחיי היום יום נאסף עלינו מידע בטלפון. ב- 90% מהמקרים אין לנו שום מושג איזה מידע נאסף עלינו ומה נעשה איתו. ברוב המקרים המידע שנאסף הוא לצורכי שיווק וזיהוי פרופיל לקוח, אבל כמובן שאפשר לבנות באמצעות המידע גם פרופיל אישיותי ופוליטי – העדפות אישיות, חוג חברים, מקום מגורים… אפילו סוג מכונית שאנחנו נוסעים עליה, אפילו באיזה מחלקה אנחנו יושבים במטוס!

הנה דוגמא מפה תלת מימדית של סן פרנסיקו שנוצרה מנתונים שנאספו מכמה מיליוני טלפונים בשעה אחת בלבד!

מקור: https://www.anagog.com/

כולנו יודעים כבר שגם פייסבוק וגם גוגל מאזינים לשיחות שלנו, מתמללים אותן, מנתחים אותן, מחפשים מילות מפתח חשובות – ומציגים לנו פרסומות תואמות.

אבל כמו שגוגל ופייסבוק מנתחים את השיחות שלנו ומפעילים טריגרים כדי להציג לנו פרסומות, כך גם ממשלה או גורמים אחרים יכולים לנתח את השיחות שלנו ולהפעיל טריגרים לפי מילים הקשורות לניסיון ביצוע פשע פלילי, פיגוע טרור, וגם… הבעת דעה פוליטית שלא מתאימה למפלגת השלטון. בדיוק כמו באוקיאנה של גורג אורוול.

את המידע הזה אפשר לאסוף גם ללא רשותנו.

כיום, באמצעים דיגיטליים, אפשר לצוטט לכל התקשורת המתנהלת בתוך הטלפון שלנו כל עוד שהוא עובד, גם ללא מגע ישיר עם הטלפון. וגם אם תוציאו את הסוללה (למי שיש עדיין מכשיר שמאפשר את זה, עדיין יש סוללת גיבוי קטנה פנימית ששומרת מתח בתוך המכשיר, ומאפשרת הפעלה של חלק מהחיישנים הקיימים בתוכו, ואיסוף מידע.

אפשר אפילו לחזות התנהגויות שלכם – מה היעד שאליו אתם כנראה הולכים ברחוב, איזה סרט כנראה תזמינו בנטפליקס, ואיזה פיצה אתם מעדיפים.

האצבע המאשימה מופנית כמעט תמיד לחברות המדיה הגדולות, כמו שקרה במשך שנים בארה”ב שם חברי קונגרס וסנאט תקפו את ענקיות המדיה (גוגל / אפל / אמזון / פייסבוק…) על איסוף המידע הפרטי של אנשים וזעקו על הצורך בחקיקה מתאימה.  אבל מה הם עשו בפועל?  כלום! 

(רק לפני שנתיים יצאו תקנות ה- GDPR באירופה ולפני חודשים ספוריםוה- CCPA  שנכנסו לתוקפן בצפון אמריקה רק בינואר השנה.)

למה הממשלות לא עושות כלום? כי הם רוצים את המידע!

במשך שנים, גוגל וחברות נוספות האוספות מידע ניסו להביא לחקיקה מסודרת בנושא, אולם הממשל האמריקאי דחה והתפתל שוב ושוב. לבסוף, גוגל הקימה אתר שאפשר למצוא באינטרנט הנקרא: Google Transparency Report ובו הם מפרטים את מספר הבקשות למידע על אזרחים שהם נדרשו לספק לממשל האמריקאי לפי צו של בית משפט. הממשל האמריקאי הפעיל לחצים על גוגל להוריד את האתר מהאוויר, ללא הצלחה. כיום ,האתר מציג מידע לגבי בקשות מידע של כלל ממשלות ומדינות העולם מגוגל עם צו של בית משפט – שכן מבחינת גוגל, מדובר בהפרה בוטה של פרטיות לקוחותיה.  גם ישראל נמצאת ברשימה!

הסכנה האמיתית שלנו איננה מגופים מסחריים שאוספים עלינו מידע – גופים אלו מפחדים תמיד לאבד הכנסות ורווחים, אם הם יפגעו בלקוחות שלהם.  לעומת זאת: מדינות וממשלות לא ממש מפחדות לאבד את “לקוחותיה” האזרחים, אבל כן מפחדות לאבד את השלטון!

הסכנה האמיתית הנשקפת לנו היא דווקא ממחזיקים בהגה השלטון.

מי שאמור להגן עלינו מאנשי הסררה והשלטון הם שומרי הסף: בתי משפט, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, ורשויות אכיפת החוק. אבל אם כולם מגוייסים כבר למטרה, וכולם מאפשרים לממשלה לעקוב אחרינו, כי אז כל המחסומים נפרצו ואין דרך חזרה.

את הנעשה יהיה קשה מאוד להשיב לאחור.

מהרגע שניתנה לממשלה אפשרות לעקוב אחרינו, אפשרות זו כנראה תישאר לעד.

כיום זה הקורונה, גם בעוד חודשיים ושלושה זה יהיה קורונה.

אח”כ זה יהיה חשד למפגע טרור שחיי בתוכנו.

ואחרי כן, כפי שהתבטא ראש הממשלה לפני מספר חודשים: ניסיון למנוע הפיכה שלטונית של “בוגדים” במדינה המפעילים תחבולות משפטיות כדי להפעיל ראש ממשלה.

כאשר הדבר החשוב ביותר הוא “משילות” ולא “חופש וזכויות הפרט”

כאשר שומרי הסף מותקפים ומוחלפים ומוחלשים רק בגלל שהם לא מיישרים קו עם מדיניות הממשלה אותה הם צריכים לבקר, וכאשר לממשלה יש אמצעי מעקב יעילים אחרי כל אזרח ואזרח במדינה, בלי פירוט מה נאסף, איך נאסף, באיזה שרתים נאסף, ולמי יש גישה – היו בטוחים כי אף ממשלה לא תוותר על כוח כזה שניתן לה!

בטח לא הממשלה הזאת.

נתראה בכלא!

אדיר רגב הוא בעליה לשעבר של חברת השיווק הדיגיטלי הגדולה בישראל: GO Internet Marketing, אשר התמחתה ב- Data Driven Marketing. אדיר הינו מומחה דאטה ואנליזה ומייעץ לסטארטאפים וחברות בתחום טכנולוגיות שיווק ומידע.